אבנים בכליות הן מצב נפוץ מאוד הנגרם מסיבות רבות ומוביל להופעת כאב קשה ביותר במותן. ברוב המקרים, הטיפול הוא שתיית מים והמתנה שהאבן תצא החוצה בעצמה. דרך נוספת לטפל באבנים היא על ידי ריסוקן באמצעות גלי קול, המאפשרת את שבירת האבן ויציאת השברים על ידי מערכת השתן.
במקרים קשים יותר, בהן מדובר באבנים גדולות או שדרכי הטיפול האחרות לא צלחו, מחליטים על ביצוע ניתוח להוצאת האבן מהכליה.
נפרוליתוטומי פרקוטנאית – ניתוח להסרת אבנים מהכליה
פעולה כירורגית המתבצעת באמצעות טכניקה לפרוסקופית, המתבצעת בעזרת מכשירים ובעזרת חתך קטן בלבד.
במהלך הניתוח משתמשים במכשירים שונים כמו טלסקופ, מלקחיים וסוגים נוספים של מיכשור רפואי זעיר המשמשים להוצאת האבן בשלום.
הניתוח משמש להוצאת אבנים בגודל בינוני עד גדול, ובוצע לראשונה בשנת 1973 בשבדיה.
היתרון הגדול בניתוח זה הוא הגישה הלפרוסקופית, אשר מונעת את פתיחת הבטן ובכך מצמצמת את תופעות הלוואי ואת הסיכון שבניתוח.
מטרת הניתוח
הסרת האבנים באמצעות הניתוח תורמת במגוון מישורים:
- מניעת הכאב – הכאב של אבנים בכליות קשה ביותר, והוצאת האבנים חיונית להפסקת הכאב העז.
- מניעת דימומים וחסימות – כחלק מהסיבוכים הקשים של אבנים בכליות ניתן למצוא דימום וחסימה של דרכי השתן, אשר עלולים אף להביא לאי ספיקת כליות. ולכן, ביצוע ניתוח חשוב ביותר על מנת למנוע את סיבוך המצב.
מהלך הניתוח
ניתוח סטנדרטי להסרת אבנים בכליה מתבצע תחת הרדמה מלאה ואורך כ-3-4 שעות. שלבי הניתוח העיקריים הם:
- ביצוע החתך – לאחר ההרדמה, מבצעים חתך קטן בגב של המטופל. מדובר בחתך באורך של עד 1.5 ס"מ, אשר מתבצע כמובן בצד שבו נמצאת האבן.
- יצירת מעבר אל הכליה – בעזרת שימוש בכלים מיוחדים, יוצרים מעבר צר בין החתך שבוצע אל הכליה, דרכו יוכנסו המכשירים להוצאת האבן.
- שימוש בנפרוסקופ – נפרוסקופ הוא מכשיר הבנוי מסיב אופטי אשר בקצהו מקור אור ומצלמות, אשר מוכנס פנימה לאחר יצירת המעבר והרחבתו. באמצעות הנפרוסקופ ניתן לראות את הכליה בצורה טובה ולבצע את הוצאת האבן ביעילות.
- הוצאת האבנים – לאחר שזוהתה האבן בעזרת הנפרוסקופ, משתמשים בכלים מיוחדים על מנת להוציאה החוצה. במקרים של אבנים קטנות, מספיק להשתמש במכשיר פשוט הכולל סל באמצעותו שולפים את האבן החוצה. במקרים קשים יותר, יש צורך לרסק את האבן באמצעות טכניקות שונות.
הסיכון שבניתוח להוצאת אבנים בכליות
בדומה לכל פרוצדורה כירורגית, גם ניתוח להוצאת אבנים מהכליות הוא בעל סיכון, ועלולים להופיע סיבוכים מסוגים שונים. הסיבוכים מופיעים ב-5-6% מהמקרים, וכוללים בעיקר:
- בעיה בהכנסת הנפרוסקופ – קיימים מקרים בהם לא מצליחים לפתוח מעבר רחב מספיק להכנסת הנפרוסקופ, ויש לבצע את הניתוח כניתוח פתוח.
- דימום – יכול להופיע כתוצאה משימוש במכשירים או מפתיחת המעבר להכנסת הנפרוסקופ. כ-20% מהמטופלים יידרשו לעירוי דם במהלך הניתוח, ויש כמובן להקפיד על הפסקת טיפול באספירין או קומדין לפני תחילת הניתוח.
- זיהום – למרות שמדובר בפרוצדורה סגורה אשר מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לזיהום, עדיין ניתוח להוצאת אבנים מהכליה יכול להסתבך ולהוביל לזיהום. במקרים של הופעת זיהום יתפתח חום גבוה לאורך מספר ימים ויש לטפל באנטיביוטיקה.
- פגיעה באיברים נוספים – אחד הסיבוכים הקשים והנדירים של הפרוצדורה הוא פגיעה באיברים אחרים, כמו הטחול, הכבד, כיס המרה, הריאות או הלבלב.
סיכויי ההצלחה של הניתוח
סיכויי ההצלחה של הניתוח מצויינים, וברוב המקרים מטופלים העוברים את הניתוח עוברים אותו בהצלחה רבה לעומת טיפולים אחרים.
למרות שהניתוח להסרת האבן כולל סיבוכים רבים יותר בהשוואה לטיפול לריסוק האבן בגלי קול, סיכויי ההצלחה שלו טובים יותר ולכן הוא נחשב לטיפול הבחירה במקרים קשים.