מהן הכליות?

הכליות הן איבר כפול הממוקם בגוף האדם באזור המותניים משני צידי עמוד השדרה. כל אחת משתי הכליות שלנו, כאשר הן תקינות, אמורה להיות בגודל של אגרוף, וצורתן היא כצורת שעועית.
על אף גודלן הקטן הכליות הן איבר חיוני מאין כמוהו וכאשר הכליות שלנו כושלות, אנחנו לא יכולים להמשיך להתקיים ללא תמיכה של מכונת דיאליזה.

תפקידי הכליות ופעילותן התקינה

הכליה, בנוסף לכבד, היא אחד האיברים החשובים ביותר לצורך סינון וניקוי של הדם. מידי יום הגוף שלנו מייצר חומרי פסולת רבים אותם אנו צריכים לפנות. חלקם מתפנים דרך הריאות, חלקם דרך מערכת העיכול, אולם חומרים רבים מפונים דרך הכליות שיוצרות את השתן. גם תרופות רבות וחומרים רעילים אחרים אותם אנו צורכים בתזונה שלנו, צריכים לעבור פינוי דרך הכליות.

בגוף של אדם בריא יש כחמישה ליטרים של דם. מידי יום הכליה מעבירה דרכה כמאה ליטרים של דם. מדובר באותם חמישה ליטרים שעוברים בכליה שוב ושוב. מתוך 100 ליטרים אלה, אדם בריא מייצר ביום כליטר וחצי של שתן. כלומר, 98.5 הליטרים הנוספים חוזרים חזרה אל הגוף.

היחידה הפעילה של הכליה נקראת "נפרון". בכל אחת משתי הכליות שלנו יש כ-2 מיליון נפרונים. הנפרונים מקבלים לתוכם את הדם ומוציאים ממנו מים, מלחים ורעלים כדי ליצור תמיסה ראשונית של שתן.

תמיסה ראשונית זו עוברת בצינורות המפותלים של הנפרון, שם מים ומלחים יכולים להיספג ממנה חזרה אל הדם או להיות מוספים אליה. בסופו של דבר כלל הנפרונים נאספים לצינורות הולכים ומתרחבים שמגיעים אל אזור בשם "אגן הכליה".

מכל כליה יוצר שופכן שמוביל את השתן אל כיס השתן שם הוא מאוחסן. כאשר כיס השתן מלא אנו מקבלים גירוי עצבי שאומר שהגיע הזמן ללכת לשירותים.

פרט ליצירה של שתן, לכליה יש תפקידים חשובים בייצור של הורמונים ובשליטה על לחץ הדם. תאים בכליה מייצרים הורמון בשם רנין שמופרש כאשר לחץ הדם שלנו יורד.

רנין גורר אחריו סדרה של הפרשת הורמונים נוספים שמסתיימת בכיווץ של כלי הדם בגוף, ספיגה חוזרת של מלחים ומים ובסופו של דבר עלייה בלחץ הדם.

מחלות הפוגעות בכליה

ניתן לחלק את המחלות למחלות הורמונאליות הפוגעות בלחץ הדם, ולמחלות מבניות הפוגעות בתהליך ייצור השתן התקין.

המחלות המבניות הנפוצות ביותר הן כאלה שגורמות לאיבוד של חלבון בשתן. כליה תקינה לא אמורה להעביר דרכה חלבונים מכיוון שהם גדולים מידי כדי להסתנן דרך הנפרונים. במחלות הפוגמות במבנה של הכליה אנחנו עשויים לראות חלבון בשתן שמעיד על תפקוד כלייתי פגום, לעיתים עד מצב של אי ספיקת כליות.

החלבונים הם חיוניים מאוד לשמירה על לחץ הדם וכאשר הם יוצאים מהדם לשתן, לחץ הדם שלנו נפגע ואיתו עוד תהליכים חשובים אחרים.
כליה שנמצאת במצב של "אי ספיקה" אינה יכולה לסנן בצורה יעילה את הדם, ולכן האדם שסובל ממחלה כזו צריך לעבור השתלת כליה. עד להשתלת הכליה נהוג להיעזר בטיפולי דיאליזה. הדיאליזה מנקה את הדם מרעלים בדומה למה שעושה הכליה.

מחלות כליה שונות יכולות גם לפגוע בייצור ההורמונים על ידי הכליה, או לפגועה בתגובה של הכליה להורמונים שונים.

מחלות אלה יתבטאו ברוב המקרים בלחץ דם גבוה עם עלייה ברמות הנתרן בדם וירידה ברמות האשלגן. מצב זה הוא מצב מסוכן שכן הוא יכול לגרום לחולשת שרירים ולפעמים להפרעות בקצב הלב.

הרופא המטפל בבעיות של כליות הוא הנפרולוג. בכל מקרה של חשד לבעיה ממקור כלייתי, רופא המשפחה יפנה את המטופל לנפרולוג שיערוך סדרה של בדיקות ובירורים לאיתור הבעיה.

הטיפול לרוב מחלות הכליה הוא יעיל למדי וגם במקרים של אי ספיקת כליות, השתלת כליה לרוב פותרת יפה את הבעיה.

ראו גם:

דרכים לטיפול באי ספיקה כלייתית טרם דיאליזה