זיהום בכליה, אשר נקרא גם פיילונפריטיס הוא סוג של דלקת בדרכי השתן שעלתה למעלה וגרמה לפגיעה בכליה. ברוב המקרים של דלקת בדרכי השתן, עיקר הפגיעה היא בשלפוחית השתן והכליות נשארות בריאות. במקרים קשים, ובאנשים אשר נמצאים בסיכון, הדלקת עלולה לעלות למעלה ולגרום לפגיעה כלייתית.
פיילונפריטיס הוא תהליך זיהומי קשה ביותר, ודורש טיפול רפואי מיידי. במקרה שהמחלה לא מטופלת כראוי, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לרקמת הכליה ויכולים להופיע סיבוכים נוספים.
הטיפול בפיילונפריטיס הוא טיפול אנטיביוטי, אשר בדרך כלל דורש אשפוז של מספר ימים. במקרים אלה חשוב מאוד לקחת את הכמות המלאה של האנטיביוטיקה על מנת להימנע מהופעת דלקת חוזרת.
הגורמים לפיילונפריטיס
זיהום חיידקי של הכליה מופיע לאחר שחיידקים עושים את דרכם מבחוץ אל תוך דרכי השתן, ומשם דרך השופכנים אל הכליות. ברוב המקרים, המזהמים העיקריים שגורמים להופעת פיילונפריטיס הם חיידקים של מערכת העיכול, כמו E. coli ואנטרוקוק. זנים נוספים של חיידקים בהחלט יכולים לעשות את דרכם אל תוך מערכת השתן, ולכן חשוב לקחת תרבית שתן לפני תחילת הטיפול.
גורמי סיכון לפיילונפריטיס
קיימים מספר גורמי סיכון שמובילים להיארעות מוגברת של פיילונפריטיס:
נשים
דלקת בדרכי השתן מופיעה יותר אצל נשים, והסיבה לכך היא האנטומיה הנשית המאפשרת לחיידקים להגיע מפי הטבעת אל דרכי השתן בקלות יחסית. לעומת גברים, אצלם קיים מרחק גדול בין אזור השופכה לאזור פי הטבעת, אצל הנשים שני האזורים קרובים מאוד, ולכן קיים סיכון מוגבר להופעת דלקות בשתן ופיילונפריטיס.
פגמים אנטומיים במערכת השתן
מקרים של פגמים אנטומיים (מולדים או נרכשים) בדרכי השתן מגבירים את הסיכון להופעת פיילונפריטיס. המצב הנפוץ ביותר הוא vesicoureteral reflux ובו מופיעה חזרה של השתן משלפוחית השתן אל הכליה. במצב תקין, לא אמור לחזור שתן מהשלפוחית כלפי מעלה, אך כאשר זה קורה הסיכון להופעת פיילונפריטיס כרוני ופגיעה כלייתית עולה באופן משמעותי.
אי ריקון של השלפוחית
מצבים שגורמים לבעיה בריקון השלפוחית כמו חסימה של דרכי השתן או פגיעה בעצבוב שרירי האגן עלול לגרום להתפתחות של פיילונפריטיס. ההפרעה האופיינית ביותר שגורמת לכך היא אבנים בכליות והגדלה של בלוטת הערמונית, המגבירים במנגנון זה את הסיכון לפיילונפריטיס.
שימוש קבוע בקטטר
שימוש ארוך טווח בקטטר מעלה את הסיכון לכניסת חיידקים מהקטטר אל דרכי השתן. חיידקים רבים אוהבים את הפלסטיק ממנו עשוי הקטטר, ונכנסים דרכו אל דרכי השתן.
סימנים של פיילונפריטיס
קיימים מספר סימנים אופייניים לפיילונפריטיס:
- צריבה ותכיפות במתן שתן – חולים הסובלים מפיילונפריטיס מתלוננים על תכיפות בהליכה לשירותים, תחושת חוסר ריקון של השלפוחית מצד אחד ויציאה מועטה של שתן מצד שני, וצריבה בזמן מתן השתן. סימנים אלו אופייניים מאוד לדלקת בדרכי השתן וחייבים להעלות חשד.
- כאב במותן – טיפוסי מאוד לפיילונפריטיס, ובניגוד לתלונות של דרכי השתן לא מופיע בדלקת פשוטה בדרכי השתן.
- חום – בדומה למצבים זיהומיים רבים, גם בפיילונפריטיס מופיע חום. אי לכך, מצב של הופעת חום המלווה לתלונות בדרכי השתן וכאב במותן מכוון לפיילונפריטיס.
אבחנה של פיילונפריטיס
אבחנה של פיילונפריטיס מתבססת בעיקר על התלונות האופייניות שכוללות: חום, כאבים במותן ותלונות על צריבה ותחיפות במתן שתן. מבחני מעבדה מתאימים שיכולים לכוון לדלקת בדרכי השתן:
- בדיקת שתן – בבדיקת סטיק בשתן ניתן לקבל תוצאות חיוביות לניטריטים ותאי דם לבנים.
- תרבית שתן – צמיחה של חיידקים בתרבית שתן מאששת את החשד שמדובר בפיילונפריטיס.
- בבדיקת דם – בחלק מהמקרים יכולים להופיע בבדיקת דם עליה ברמת התאים הלבנים ועליה במדדי דלקת.
חשוב לזכור, שאבחנה של פיילונפריטיס נעשית רק כאשר מופיע שילוב של תשובות מעבדה מתאימות ותלונות קליניות. מקרים של נוכחות חיידקים בשתן או בדיקת סטיק חיובית ללא סימנים מתאימים לא יובילו לאבחנה של פיילונפריטיס.
ראו גם:
סובלים ממחלת כליה? הכירו את אמצעי הנגישות שיקלו על ההתנהלות בסביבת החיים