ציסטה בכליות

הכליות הן מן האיברים החשובים ביותר בגוף האדם. הן אחראיות בין היתר על ניקוי של הדם מרעלים, שמירה על לחץ הדם, איזון של מאגר המלחים והמינרלים בגוף ועוד תפקידים רבים וחשובים.

המונח "ציסטה בכליה" לא נשמע פעמים רבות בשיחות חולין היות והוא לא נושא מוכר כל כך בחברה שלנו. זאת על אף שמדובר בתופעה לא נדירה בכלל שהסיכוי לציסטה בכליה עולה עם הגיל, עד למצב בו לאוכלוסיית הגילאים 55 ומעלה יש סיכוי של 50% לציסטה בכליה.

הציסטה הכלייתית יכולה להיות בודדת או שיכול להיות מצב שנקרא "כליה פוליציסטית" בה יש יותר מציסטה אחת בכליה ולעיתים בשתי הכליות.

מהי ציסטה?

ההגדרה של ציסטה היא "שק עטוף בקרום דק ובתוכו תכולה כלשהי". לרוב תכולת הציסטה היא נוזל דמוי מים, אולם במקרים מסוימים תכולת הציסטה יכולה להיות דם או חתיכות של רקמה.

הציסטה יכולה להתפתח באיברים שונים בגוף, ביניהם: כליות, עור, שחלות, לבלב, כבד, כיס מרה ועוד. התפתחות הציסטה יכולה להיות במהלך ההתפתחות העוברית ובמצב כזה הילד יולד עם ציסטה, או שההתפתחות של הציסטה יכולה להיות במהלך החיים כתוצאה מתהליכים שונים.

במרבית המקרים הציסטה מוגדרת כשפירה, כלומר- היא לא מזיקה לפעילות התקינה של הגוף. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם הציסטה ממוקמת בצורה בה היא מפריעה או יוצרת לחץ על איברים, כלי דם או עצבים ואז היא יכולה לגרום לבעיות ודורשת טיפול.

ציסטה בכליה – אבחנה, משמעויות וטיפול

כאמור, מדובר בבעיה שכיחה מאוד באופן יחסי. שכיחות הימצאות הציסטות הכילייתיות באוכלוסייה עולה עם הגיל ובקרב כמחצית מהאוכלוסייה המבוגרת מגיל 55 ניתן למצוא ציסטה בכליה. הציסטה הכילייתית היא לרוב תהליך שפיר, אולם ציסטות שמופיעות בקרב ילדים הן דבר נדיר שברוב המקרים מצביע על מחלה או בעיה כלשהי.

הדרך הטובה ביותר לאבחן ציסטה היא על ידי בדיקת אולטרסאונד. הבדיקה יכולה גם לזהות האם תוכנה של הציסטה הוא נוזל או מוצק.

סוגים שונים של ציסטות ומשמעותן

הציסטות הנפוצות ביותר הן ציסטות פשוטות. מדובר בציסטות בעלות תוכן נוזלי שאינן משפיעות בכל צורה שהיא על התפקוד התקין של הכליה, ולכן הן מתגלות לרוב באופן אקראי בבדיקת אולטרסאונד שנועדה לאתר דברים אחרים. ציסטות אלה, כפי שצוין, אינן מזיקות ולכן לא מקובל לטפל בהן בצורה כלשהי, אלא רק לערוך אחריהן מעקב.

קבוצה אחרת של ציסטות הן ציסטות הדורשות טיפול ומעידות בדרך כלל על קיום של מחלה בכליה. ציסטות אלה יכולות להיות תוצא של פגם תורשתי מולד, או תוצא של תהליך מחלה חדש.

הציסטות הללו יכולות להכיל דם או מוצקים שונים ואז ישנו חשד לסרטן של הכליה או גרורות. גם נוכחות של הסתיידות בציסטות היא מדד לבעייתיות.

ציסטות אלה יכולות לגרום לפגיעה בתפקודי הכליה וזהו בדרך כלל הממצא המעבדתי שמביא את הרופא לשלוח פציינטים לבדיקת הדמיה של הכליות. הטיפול בציסטות הבעייתיות כולל טיפול במחלה שגרמה להן ולעיתים גם הסרה של הציסטה עצמה.

כילייה פוליציסטית

כילייה פוליציסטית היא מחלה תורשתית המוכרת גם בשם PKD. מדובר בהפרעה מולדת בה מתפתחות בכליות הרבה מאוד ציסטות שגורמות לגדילה רבה של הכליה, ובגלל הנפח הרב שהציסטות תופסות, הדבר מביא לפגיעה משמעותית בתפקוד הכלייתי עד להגעה לאי ספיקת כליות מוחלטת בגיל 40-59. החולים זקוקים לטיפולי דיאליזה והשתלת כליה.

המחלה מתבטאת בהופעה של שתן בדם, נטייה מוגברת לזיהומים בדרכי השתן ולהיווצרות של אבנים בכליות.

החולים במחלה סובלים מבעיות במערכות אחרות בגוף כמו הלב, הכבד, כלי הדם והמוח.