ישנה כמות מסוימת של איברים עימם אדם נולד וקיימת סיבה לכך. איברים מסוימים בגופנו הינם כפולים כמו הכליות, הריאות, האוזניים והעיניים. איברים אחרים כמו הלב, הכבד, הלבלב והמוח הם איברים יחידים.
הכליות הן איבר חיוני מאין כמוהו, כמובן שהלב והמוח חשובים במידה לא פחותה אבל ניתן בהחלט לומר כי ללא תפקוד תקין של הכליות, אין אנו יכולים לחיות. ייתכן ובגלל שתפקידן של הכליות הוא כל- כך קריטי, נוצרנו עם שתי כליות כדי שבמקרה ולאחת מהן יקרה משהו שימנע ממנה לתפקד, השנייה תוכל לגבות אותה.
תפקידיהן של הכליות
באופן תקין, לאדם יש שתי כליות, הן ממוקמות באזור האחורי של המותניים וגודל כל אחת מהן הוא כגודל אגרוף.
הכליות והכבד הם האיברים העיקריים שמנקים את הדם שלנו מחומרי פסולת ורעלים. חומרי פסולת נוצרים כחלק מתהליכי יצירת האנרגיה בתאי הגוף באופן טבעי, ויש לסלקם ממחזור הדם מכיוון שהם מזיקים לרקמות.
אולם חומרי פסולת וחומרים רעילים מגיעים לגוף גם בדרכים לא טבעיות כחלק מאורח החיים המערבי אותו אנו חיים- המזון שלנו מכיל כמות רבה של חומרים המזיקים לגוף, והתרופות אותן אנו נוטלים מתפרקות לחומרים שרעילים לגופנו.
חומרים רעילים אלו מגיעים למחזור הדם ובמהלך וכחלק מזרימת הדם מגיעים גם לכליות. הכליה מורכבת מאזור המכיל גופים מסננים בשם נפרונים- הדם עובר בתוכם וחומרים לא נחוצים יחד עם מים מסוננים ממנו ועוברים במבוך מפותל של צינורות עד שהם מגיעים לאגן הכיליה, ומשם מתנקזים לשלפוחית השתן כשתן הסופי.
לכליות גם תפקיד בשפעול של ויטמין D ובבקרה על לחץ הדם וממשק המלחים בגוף.
האם ניתן לחיות עם כליה אחת?
למרות שנוצרנו באופן תקין עם שתי כליות, קיימים מקרים, לא כל-כך נדירים, בהם אדם נולד עם כיליה אחת בלבד.
מצבים כאלו מתרחשים בערך אחת ל-750 לידות ובעיקר אצל תינוקות זכרים. הסיבות לכך יכולות להיות מרובות אולם הבסיס לכולן הוא בעיה של התפתחות אחת הכליות עוד ברחם.
כל עוד הכליה הבודדת שיש לאדם היא בנויה ומתפקדת באופן תקין, קיימת אפשרות שאדם יוולד, יחיה חיים מלאים וימות מבלי לדעת שהוא חי כל חייו עם כליה אחת בלבד.
ממקרים אלו אנו למדים שכל עוד הכליה שקיימת בגופנו היא תקינה מבחינה מבנית ותפקודית, אין כל סיבה שמצב זה של חוסר בכליה אחת ישפיע על חיינו.
מקרים אלה גם עזרו לנו ללמוד שניתן לקחת כיליה תקינה מאדם בריא עם שתי כליות, ולהשתיל אותה באדם אחר שכליותיו אינן מתפקדות בגלל מחלה. כך נולד הרעיון של השתלת כליה.
ככלל, חייו של אדם צעיר עם כליה אחת, בין אם מדובר באדם שנולד כך או באדם שתרם את אחת מכליותיו וכעת חי עם כליה בודדת, אינם שונים מחייו של כל אדם צעיר אחר.
הכליה הבודדת עוברת מעין תהליך של "פיצוי" כדי לחפות על הכליה החסרה והיא גדלה מעט בנפחה שכן עכשיו כל העבודה מוטלת עליה.
מחקרים מסוימים הראו כי לאנשים שתרמו כליה יש נטייה לפתח עליה בכמות החלבונים בשתן לאחר תקופה של כ-25 שנים מאז התרומה.
לאנשים החיים עם כליה אחת, בין אם מדובר בתורמי כליה ובייחוד אם מדובר במושתלים, מומלץ להקפיד על ביצוע של בדיקות שתן ולחץ דם בפרקי זמן קבועים. באם הבדיקות תקינות, ניתן להגדיל את המרווחים בין בדיקה אחת לאחרת. כמו כן, יש צורך בבדיקת תפקודי כליות אחת לשנה ובדיקת ביופסיה מהכליה במידה ומדובר בכליה מושתלת.
לאנשים החיים עם כליה אחת אין צורך להקפיד על דיאטה מסוימת אולם אם הם מתמודדים עם מחלות נוספות, מומלץ להיוועץ בדיאטנית.
לתורמי כליה אין צורך ליטול טיפול תרופתי כלשהו וכך גם בנוגע לאנשים שנולדו עם כליה אחת. מושתלי כליה לעומתם, יצטרכו ליטול במהלך כל חייהם תרופות למניעת דחייה של הכליה המושתלת.