בשתן של כל אדם באשר הוא, בין אם מדובר על אדם שסובל ממחלת כליה ובין אם מדובר על אדם בריא לחלוטין, ניתן למצוא כמות מסוימת של חלבון.
עם זאת, לרוב מדובר על לא יותר ממאה וחמישים מ"ג חלבון ליממה. החלבונים המופרשים דרך השתן באופן טבעי הם לרוב אימונוגלובולינים שמהווים חלק חשוב ממערכת החיסון, אלבומין שממלא מגוון תפקידים בדם ועוד.
עם זאת, כאשר מתגלה כי בשתן של הנבדק קיימת כמות גבוהה יותר של חלבון, יש להעלות את החשד כי יכולת הסינון התקינה של הכליות נפגעה. למעשה במקרים רבים מאוד מחלות כליה מאובחנות בעקבות בדיקת חלבון בשתן שיכולה להתבצע גם באופן אקראי.
אבחון חלבון בשתן
חלבון בשתן או פרוטאינוריה בשפה המקצועית מאבחנים על ידי בדיקת שתן כללית. ישנן שתי בדיקות מרכזיות לאבחון של חלבון בשתן כשהנפוצה ביותר היא בדיקה שבה נעשה שימוש במקלונים מיוחדים שנקראים Dipsticks.
בנוסף ניתן לבצע בדיקת השקעת חלבון בשתן באמצעות תמיסה מיוחדת שנקראת SSA. ההבדל בין שתי הבדיקות הוא שהבדיקה שבה נעשה שימוש במקלונים מסוגלת לזהות נוכחות של אלבומין בלבד ואינה רגישה לסוגים אחרים של חלבונים ואילו באמצעות התמיסה ניתן להשקיע כל סוג חלבון באשר הוא.
האם כל מצב שבו מאובחנת פרוטאינוריה הוא תוצאה של מחלת כליה?
באופן עקרוני כפי שציינו, הרמה התקינה של החלבון בשתן עומדת על מאה וחמישים מ"ג ליממה או עד שמונה מ"ג לדצ"ל בבדיקה אקראית.
עם זאת, חשוב לציין כי ישנו מגוון של מצבים שנופלים תחת הגדרת המטריה "פרוטאינוריה שפירה". למעשה כתשעים אחוז מהמקרים בהם מתגלה רמה גבוהה של חלבון בשתן מתחת לגיל שלושים הם מקרים שפירים. בין היתר מדובר על המקרים הבאים:
- היפותרמיה או היפרתרמיה – שינויים קיצוניים בחום הגוף עלולים לגרום להפרשה מוגברת של חלבון בשתן.
- זיהום דמי – במקרים מסוימים כמות מסוימת של דם שמופרש במהלך הדימום החודשי בנשים יכול לזהם את הדגימה ולהעלות תוצאה של רמת חלבון גבוהה בשתן.
- נוכחות של נוזל זרע בדגימה – במקרים מסוימים הדגימה יכולה להיות מזוהמת בהפרשות שמקורן בבלוטת הערמונית ולהטות את התוצאה כלפי מעלה.
- מצבים נוספים שיכולים להעלות תוצאה של פרוטאינוריה שלא קשורים למחלה בכליה – התייבשות, יתר לחץ דם, דלקת בדרכי השתן, הריון, שימוש בתרופות שמביאות לכיווץ של כלי דם, פעילות גופנית מאומצת ועוד.
אילו סוגים של פרוטאינוריה קיימים?
סך הכול נהוג לחלק את סוגי הפרוטאינוריה לשלושה סוגים מרכזיים להלן:
- פרוטאינוריה התקפית או פרוטאינוריה זמנית – אבחון של יותר משני גרם חלבון ליממה שנראה בבדיקה אחת אך לא בבדיקה חוזרת. לרוב מדובר על נבדקים צעירים שעוסקים בספורט או שסובלים מפרוטאינוריה על רקע מחלת חום.
- פרוטאינוריה אורתוסטטית – פרוטאינוריה שמאובחנת רק במקרים בהם הנבדק עומד ושלא מופיעה במידה והוא שוכב. מדובר על סוג מיוחד של פרוטאינוריה שלא מצריך התערבות רפואית ושמופיע על רקע לא ברור.
- פרוטאינוריה עיקשת או פרוטאינוריה קבועה – פרוטאינוריה שלא נעלמת במהלך הזמן ושנשארת קבועה. לרוב מדובר על ממצא שמקורו במחלת כליה משנית או ראשונית.
מה יש לעשות במידה ומתגלה כי הנבדק סובל מפרוטאינוריה קבועה?
במידה ומתגלה כי רמת החלבון בשתן גבוהה מדי יש לנסות ולהבין מה הוא המקור לממצא זה וכן יש להבין האם מקורו בפגיעה בכליה. כך למשל בהתחשב בתסמינים נוספים שמציג המטופל ניתן לבצע בדיקות הדמיה שונות של הכליות, בדיקת ביופסיה של הכליה, בדיקת איסוף שתן במשך 24 שעות ועוד.
ראו גם: