מחלות כליה ווסקולריות

מחלות כליה וסקולריות גורמות להפרעה בתפקודי הכליה על רקע פגיעה בעורקי וורידי הכליה. מדובר בסיבוכים של מחלות שונות שגורמים להפרעה בזרימת הדם הכלייתית, ועלולים להוביל לנזק לרקמה הכלייתית.

הביטוי של מחלות הכליה הווסקולריות הוא בדרך כלל יתר לחץ דם, אך יכול גם להיגרם נזק ארוך טווח לכל חלקי הכליות.

היצרות עורק הכליה – renal artery stenosis

מצב בו העורק המוביל דם לכליה מוצר, וזרימת הדם הכלייתית נפגמת. ההיצרות מופיעה בדרך כלל על רקע טרשת עורקים בעורק הכליה – הצטברות של משקעי כולסטרול ושומן בדפנות העורק שגורמות להיצרותו.

גורמי הסיכון למחלה זו דומים מאוד לגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם וכוללים השמנה, עישון, יתר לחץ דם, סכרת, גיל, תורשה וכו'. הביטוי העיקרי של מחלה זו הוא יתר לחץ דם, הנובע מהפרעה לאיזון לחץ הדם על ידי הכליה.

מפרצת בעורק הכליה – renal artery aneurysm

מפרצת בעורק הכליה הוא מצב בו עורק הכליה מתרחב בצורה פתולוגית, ודפנותיו הופכות לדקות וחלשות.

רוב המפרצות בעורק הכליה הן קטנות (מתחת ל-2 ס"מ) ואינן גורמות לסימפטומים או לבעיות אחרות. המפרצות בעורק הכליה הן מצב נדיר ביותר, וברוב המקרים מגלים אותן כממצא מקרי בבדיקות המבוצעות מסיבות אחרות.

אוטם כלייתי על ידי קריש – renal artery thrombosis

מצב בו קריש דם גורם לחסימה בעורק הכליה המונעת את המשך אספקת הדם הסדירה. מצב זה עלול לגרום לאיסכמיה כלייתית ואף לאיבוד הכליה ועשוי להופיע כסיבוך של מחלות היוצרות קרישי דם. הקרישים נוצרים בדרך כלל על רקע טראומה, זיהום, מחלות דלקתיות וכו', וגורמים לחסימה מוחלטת או חלקית של עורק הכליה.

חסימת עורק הכליה על ידי תסחיף

מצב נוסף בו עורק הכליה יכול להיחסם הוא על ידי תסחיף שנשלח ממקומות אחרים בגוף. תסחיף הוא קריש דם הנע במחזור הדם ומסיים את דרכו באחד מכלי הדם הקטנים.

בדרך כלל, רוב התסחיפים מגיעים לריאות, אך במידה ומדובר בתסחיף מהמערכת העורקית הוא עשוי להגיע בסופו של דבר לעורק הכליה ולחסום אותו. מצבים אלה נפוצים מאוד אצל אנשים הנוטים לקרישיות יתר או סובלים ממחלות רקע אחרות.

סימני מחלת הכליה הווסקולרית

ההסתמנות העיקרית של מחלות כליה ווסקולריות היא יתר לחץ דם. לכליה תפקיד חשוב ביותר באיזון לחץ הדם, על ידי מערכת רנין-אנגיוטנסין, האחראית להעריך את נפח הדם ולאזן את לחץ הדם בהתאם.

ברגע שהכליה מקבלת מעט דם (לדוגמא בגלל היצרות עורק הכליה), החיישנים של המערכת חשים נפח נמוך ופועלים לאגירת נפח והעלאת לחץ הדם. ולכן, רוב מחלות הכליה הווסקולריות מתבטאות ביתר לחץ דם, שאף עלול להגיע לרמות גבוהות ומסוכנות.

מלבד זאת, מחלות כליה ווסקולריות יכולות להוביל לאי ספיקת כליות, הנגרם בדרך כלל על רקע חוסר בזרימת דם כלייתית והזנה מועטת. ולכן, חשוב מאוד לזהות את מחלות הכליה הווסקולריות בשלב מוקדם, ולטפל בהתאם.

אבחנת מחלות כליה ווסקולריות

עיקר האבחנה של מחלות כליה ווסקולריות מתבצעת על ידי אמצעי הדמיה שונים, שמאפשרים להעריך את זרימת הדם בעורקי הכליה ולבדוק האם היא תקינה.

• אנגיוגרפיה – טכניקה בה מזריקים חומר ניגוד אל עורק הכליה ובוחנים את זרימתו תחת מכשיר רנטגן.
• דופלקס – בדיקה המתבצעת באמצעות מכשיר אולטרסאונד ועוזרת להעריך את זרימת הדם בורידי הרגליים. בדיקה זו עוזרת לגלות מצבים של קרישיות יתר המעלים את הסיכון ליצירת תסחיפים.

הטיפול במחלות כליה ווסקולריות

הטיפול במחלות הכליה הווסקולריות מתבצע בהתאם למחלה עצמה וכולל:

• תרופות להורדת לחץ דם ממשפחת מעכבי ACE
• במקרה של קרישי דם – תרופות לדילול דם

טיפול בגורמי הסיכון – תרופות להורדת כולסטרול, הפסקת עישון, טיפול לשליטה בסכרת וכו'.