כשל כלייתי הוא מצב בו מסיבה כלשהי, הכליות כושלות בתפקידן ואינן מתפקדות כראוי. בעולם קיימים כיום קרוב ל-450 מיליון אנשים הסובלים מכשל כלייתי ברמות שונות. רק בישראל ישנם למעלה מחצי מיליון אנשים הסובלים מכשל כלייתי כרוני.
ניתן בהחלט לומר כי כשל כלייתי, אם אינו מטופל, יכול להוות סכנת חיים. קיימת חשיבות עליונה לאבחנת המצב הכילייתי, להעריך אותו נכונה ולתת טיפול בהתאם. אחד הטיפולים המקובלים ביותר במצבי כשל כלייתי הוא טיפול באמצעות דיאליזה.
הכליות, תפקידן וחשיבותן בגוף
באופן תקין קיימות בגוף שתי כליות אשר ממוקמות באזור הגב האמצעי, בערך באזור של הצלעות האחרונות. בגוף קיימם מאזן עדין ומדויק בין מטבוליטים הדרושים לתפקוד הרקמות השונות, לבין חומרי פסולת הנוצרים בתהליך הפקת האנרגיה באיברים השונים. מספר איברים בגוף אחראיים לנטרול וסילוק של חומרי הפסולת מהגוף, הכליה היא אחד העיקריים שבהם. איברים נוספים הם הכבד והריאות.
הכליות מסננות דרכן את כל כמות הדם שבגוף מספר פעמים ביום. החומרים הרעילים עוברים מהדם אל צינוריות הכליה, שם הם מתרכזים ומועברים לשלפוחית השתן. משם חומרי הפסולת מופרשים החוצה בצורת שתן.
לכליה גם תפקידים חשובים בבקרת לחץ הדם, שמירה על בריאות העצם ושיווי משקל של סידן בגוף, ייצור תאי דם אדומים ושמירה על מאזן החומרים הכימיים בגוף.
כאשר קיימת פגיעה רק בכליה אחת (תאונה או מחלה ממוקדת) לא תיווצר מחלת כליה כיוון שהשנייה ממלאת את תפקידה ללא שום קושי. מצב של כשל כלייתי מוגדר רק כאשר שתי הכליות נפגעות משמעותית. הכשל יכול להיות חריף למשל עקב זיהום קשה, או כרוני, כאשר תהליך הפגיעה בכליות אורך זמן מה כמו בעקבות יתר לחץ דם וסוכרת.
הטיפול בכשל כלייתי
הטיפול האידיאלי לתיקון מצב בו הכליות כשלו בתפקידן הוא השתלת כליה מאדם בריא. בניתוח זה אין מסירים בדרך כלל את הכליות הפגועות אלא פשוט מנתקים מהן את אספקת הדם ומחברים אותה לכליה הבריאה. הבעיה בניתוח זה הוא מיעוט בתורמי איברים (השתלת כליה צריכה להתבצע מן האדם החי) וקושי במציאת התאמה.
הטיפול החלופי הוא באמצעות דיאליזה בו יש תהליך המחקה את פעילות הכליות ומסנן את הדם מחומרים רעילים תוך כדי החזרת דם נקי לגוף. קיימים שני סוגים עיקריים של דיאליזה: המו-דיאליזה ודיאליזה פריטוניאלית.
המו-דיאליזה
בתהליך זה האדם הסובל מכשל כלייתי מגיע למכון דיאליזה בבית חולים כ-3 פעמים בשבוע לטיפול של כארבע שעות. האדם שמטופל בדיאליזה עובר קודם לכן הכנה בה מושתל לתוך אחד מורידיו אמצעי שדרכו יוכלו לחבר אותו למכונה.
החולה מתחבר למכונה ומתחיל תהליך בו הדם שלו עובר דרך המכונה, שם מתבצע סינון של חומרים רעילים, מלחים ונוזלים עודפים. דם שעבר את הסינון מוחזר חזרה לגוף.
דיאליזה פריטוניאלית
בתהליך של דיאליזה פריטוניאלית הדם מתנקה בתוך גופו של החולה באמצעות תמיסת דיאליזה שמוחדרת לבטנו. בתהליך של פעפוע, החומרים הרעילים עוברים לתמיסת הדיאליזה והדם נשאר נקי. את תמיסת הדיאליזה מחליפים אחת לכמה שעות. לפני תהליך זה החולה עובר ניתוח במהלכו מוכנס קטטר לחלל הבטן שלו שדרכו מכניסים את תמיסת הדיאליזה.
הדיאליזה הזו יכולה להיות ידנית (CAPD)- המטופל בעצמו מזרים כחמש פעמים ביום תמיסת דיאליזה של 2-2.5 ליטר דרך הקטטר לחלל הבטן. תהליך זה יכול להתבצע בבית או מחוצה לו, דבר שאינו מגביל את המטופל.
יש גם דיאליזה אוטומטית (CCPD)- מתבצעת בעזרת מכשיר אוטומטי שמחליף את תמיסת הדיאליזה כל שעה וחצי או שעתיים. הליך זה מתבצע בעיקר בלילה בזמן השינה.