הקשר בין סוכרת למחלות כליה

הקשר בין סוכרת למחלות כליה
הקשר בין סוכרת למחלות כליה

מחלת הסוכרת נפוצה בקרב האוכלוסייה הכללית uמסכנת מערכות גוף רבות. סוכרת עלולה אף לגרום לסיבוכים לא הפיכים ולגרום לפגיעה בכלי דם, נזקים עצביים, עליית לחץ הדם ופגיעה כלייתית. על חולי סוכרת להיות מאוזנים באופן רציף ועקיב, לבקר באופן סדיר אצל הרופא למניעה ולאבחן מוקדם ככל האפשר את המחלה על מנת למנוע סיבוכים ותופעות לוואי.

במקרה של פגיעה כלייתית, חשובים אף יותר המעקבים, במיוחד בדיקות הדם והשתן הסדירות. פעמים רבות, לא יקדימו את הפגיעה הכלייתית סימנים קליניים כלשהם והאדם לא יהיה מודע בהכרח לפגיעה הבלתי הפיכה המתרחשת בגופו. הכליות הינן איבר עיקרי וחשוב בגוף האדם מכיוון שהוא זה אשר אחראי על הסינון המטבולי של עודפי מלח, רעלים ופסולת אחרת.

נפרופתיה סוכרתית

בתחילת הסוכרת, ומעצם גילוייה, לא יהיו תסמינים קליניים קיצוניים כמו בצקות ברגליים, או בעיה במתן שתן. מחלת הסוכרת הינה מחלה כרונית אשר מתפתחת באופן הדרגתי, במיוחד כאשר היא אינה מאוזנת מבחינת רמות הסוכר בדם.

פגיעה בכליה עלולה להיווצר כנגד מספר מצבים כמו: רמות סוכר גבוהות בדם באופן רציף, יתר לחץ דם, רמות גבוהות של כולסטרול (היפרכולסטרולמיה), מצבי עישון והשמנת יתר.

ישנם גם מצבים בהם קיימת היסטוריה משפחתית של מחלות כליה, אשר עלולות לפגוע במיוחד בקרובי המשפחה אשר חולים גם במחלת הסוכרת. נפרופתיה סוכרתית הינה שכיחה יחסית בקרב חולי סוכרת, ועלולה לפגוע ב 40% מהם.

אבחון נפרופתיה סוכרתית

האבחנה של פגיעה כלייתית יכולה להיעשות על ידי בדיקת שתן חד פעמית, אשר תגלה רמות חלבון גבוה בשתן (של מעל 300 מ"ג חלבון). פעמים רבות, גם תוצאת ביניים של 30-300 מ"ג חלבון יכולה להחשיד לכיוון של התחלת בעיה כלייתית או נפרופתיה סוכרתית. בבדיקת השתן אפשר גם לבדוק את היחס שבין רמת החלבון (מיקרואלבומין) וקריאטנין.

בכדי למנוע מצב זה, מקובל לבדוק את רמות HAB1-C אשר מבטא את רמות איזון הסוכרת בשלושת החודשים האחרונים לפני הבדיקה. תוצאות אלו הינן אישיות לכל מטופל ומטופל, כמו גם יעדי הטיפול. עם זאת ידוע כי ככל שתיראה ירידה ברמות HAB1-C , כך הסיכון לסיבוכים שונים ירדו אף הם. כחלק מהמניעה וירידת HAB1-C, הפעולה החשובה תהיה שמירה על ערכי לחץ דם תקינים, כמו גם שמירה על רמות סוכר מאוזנות.

הסיבוכים הפוטנציאליים בעקבות נפרופתיה סוכרתית והטיפול בהם

אחד הסיבוכים החמורים ביותר של נפרופתיה סוכרתית היא התפתחות לאי ספיקת כליות חמורה ולצורך בדיאליזה ואף השתלת כליות. המנגנון הבסיסי אשר יוביל לכך יהיה פגיעה בכלי דם קטנים (בכליה כמו גם במוח) כתוצאה מיתר לחץ דם בשילוב רמות סוכר גבוהות. כאשר סיבוכים אלה מתגלים, פעמים רבות, כבר אין טיפול אשר יכול לרפא, אלא רק טיפול תומך ומשמר. ולכן המניעה הינה כל כך חשובה ומשמעותית.

חולי סוכרת חייבים לשמור על אורך חיים בריא ומאוזן, אשר יכלול פעילות גופנית סדירה, תזונה סדירה ובריאה ושמירה על רמות סוכר מאוזנות ביחס לתרופות הנדרשות. כל מטופל נדרש לשבת עם הרופא המטפל שלו ולבנות תכנית טיפול אישית אשר תתאים למצבו, גילו ומשך המחלה. כמו כן, עליו להימנע ככל האפשר מעישון והשמנת יתר (אשר יכולה להיפתר הן על ידי התזונה והן על ידי פעילות גופנית).

במקרה שהתגלה יתר לחץ דם, חשוב להוריד אותו באופן מידי, בדרך כלל על ידי הוספת תרופות. מעקב סדיר אשר יאבחן את כלל הבעיות, עוד לפני הפיכתן לסיבוכים, עשוי להציל את חיי המטופל ולספק לו איכות חיים טובה יותר לאורך שנים רבות יותר.

ראו גם:

תמיסת דיאליזה דלת סוכר מקנה יתרון בטיפול בחולי סוכרת

דילוג לתוכן